המרחב הגרמני ערב השכלת ברלין: טקסט וקונטקסט

78 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות היהודים מצד המדינה התאפיין בהכרה בצורך החיוני שבפעילות הכלכלית היהודית, ועם זאת בתפישתם כגורם זר ומנוון ובחקיקה ענפה המיועדת להגביל את מצבם . תנאי חייהם של היהודים בגרמניה שלפני האמנציפציה אמנם נבדלו באיכותם במחוזות השונים, אולם בכל מקום 'יצא המחוקק ברייך הישן מן ההנחה, שהיהודים מהווים "לאום זר בתוך 84 באופן זה מוקמו וסומנו היהודים הן המדינה, העוין את הנוצרים"' . כאומה לעצמה ( juedische nazion ) , והן כאנטיתזה לערכים המוסריים והקיבוציים של שאר האומות ה'ישרות' . לעתים קרובות הם נתפשו כגורם מושחת - לא רק מבחינה דתית אלא גם ובעיקר מבחינה מוסרית 85 יש לציין כי וכלכלית - אומה היוצאת מגדריו של 'הסדר האלוהי' . מדינות מרכז אירופה ומערבה אף חששו מאוד, לכל אורך המאה ה- 18 מהגירה של יהודים זרים . למעשה, כמעט כל החוקים הנוגעים ליהודים בארצות מרכז אירופה ומערבה במאה ה- ,18 כולל כתב הסובלנות של יוזף השני, מעלים על נס בעיה זו, ואת החשש לריבוי מספר היהודים 86 בגין הגירה . ההסתכלות הרואה ביהודים גורם ממאיר המצוי מחוץ לסדר ה'אלוהי', הכלכלי, הפוליטי והמוסרי, או כעין עשב שוט...  אל הספר