אתנוגרפיה נוצרית, נאורות ואורתודוקסיה

74 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות ימי הביניים בהקשרים נוצריים פרשניים ; והשני, ארגון מקומם של היהודים בתוך המרחב האורבני באמצעות יצירתם של הגטאות בגרמניה 77 באופן ובאיטליה והתפשטותם בערי אירופה, בעיקר למן המאה ה- 16 ; זה הותאמו היהודים, כביכול מבחוץ, למערכת דימויים והגדרות שראתה בהם את השוליים של התהליך ההיסטורי, של הטקסטים הקנוניים ושל המרחב העירוני . כאמור, היהודים תפקדו כ'מובלעת' בתוך אירופה ; הם היו חלק בלתי נפרד מן השיח האירופי הפוליטי, הדתי והתרבותי, המגדיר מיעוטים מוקצים על דרך השלילה של ערכי התרבות הדומיננטית והשלטת . דימוי זה הועצם ומומש הן באמצעות השיח התאולוגי וההבראיסטי, שבאמצעותו הוגדרה היהדות באמצעות תהליך 78 והן באמצעות התחדשותן של גזרות, שמקורן במאה ה- ,13 של הזרה, המיועדות להבדיל את היהודי מסביבתו, ויישומן השיטתי באמצעות סימון היהודים בפרטי לבושם וסימון מקומם בנוף האורבני . באמצעות דרכי סימון אלה הגדירו ערי אירופה את מעמדם המשפטי של היהודים כגורם הנוכח תדיר, ועם זאת מסמן קווי גבול ברורים המבחינים אותו מהחוקים המאפיינים את הקיבוצים הנורמליים . עיצוב מקומם של היהודים בעולם ...  אל הספר