אורתודוקסיזציה וחילון: הפנים הכפולות של המודרניות היהודית

מסורת ומודרניות - פרספקטיבות ביקורתיות 45 בהגדרתו המונח 'קונפסיה' מורה בראש ובראשונה על הצהרת אמונה, אינדיבידואלית או קולקטיבית . הצהרה זו עשויה להיות ביוגרפית, כמו זו של אוגוסטינוס הקדוש, והיא יכולה להיות כנסייתית, כמו הקונפסיה הלותרנית של אוגסבורג . במהלך המאות ה- 16 וה- 17 הורחב תחום החלות של המושג והוחל לא רק על הצהרות אמונה נורמטיביות, אלא גם ובעיקר על הכנסיות והקהילות שבמסגרתן אורגנה אותה הצהרת אמונה . הדיון בקונפסיות במחקר החל בראשית המאה ה- 20 על בסיס בחינת הקונפסיות הפרוטסטנטיות והקלוויניסטיות והתרחב, בעיקר למן מחציתה השנייה ועל בסיס התפתחויות בחקר הקתוליות, גם לבחינת הקונפסיות הקתוליות . בסוף שנות השבעים הוצעה במקביל, אך באופן בלתי תלוי, פרדיגמה של 'קונפסיונליזציה' על ידי היינץ שילינג ) Schilling ) , שבחן את הקונפסיונליזציה של החברה, ועל ידי וולפגנג ריינהרט ( Reinhart ) , שבחן בעיקר את הקונפסיונליזציה של הכנסייה . המונח 'קונפסיונליזציה' מתאר את האופן בו ביקשו האליטות הקתוליות והפרוטסטנטיות לאכוף על החברה האירופית זהות דתית חדשה הנשענת על עיקרים קונפסיונליים . במסגרת תהליך זה ...  אל הספר