פרק עשרים וארבעה: הנמנעות של ימי-הביניים מול המדע המודרני

474 • מה שאלוהים לא יכול אינסוף, וכיוצא בהם, היא שהביאה להעזתם של מדענים פורצי דרך לקרוא תיגר על התפיסה הקלאסית של מושגים אלו, אשר אנשי מדע מן השורה מצאו עצמם לכודים בה ללא מוצא . המתמטיקה והפיזיקה החדשות שנבראו בידי אותם מדענים - פילוסופים, חזרו עתה מצידן להקרין על הפילוסופיה, והכריחו את הפילוסופים להעריך גם הם מחדש את תחומם שלהם, מול העובדות החדשות איתן לא היה טעם להתווכח . המהפכה הכבירה בפיזיקה שנתחוללה בראשית המאה העשרים בידי איינשטיין, היתה מבוססת כולה על הגדרה פילוסופית חדשה למושגים הקלאסיים 'מקום' ו'זמן' . מהפכת איינשטיין חילצה את הפיזיקה מן המבוי הסתום שנקלעה אליה תורת ניוטון, בשל חוסר הצלחתה של זו להשתחרר מהתפיסה האריסטוטלית של מקום מוחלט וזמן מוחלט . הפיזיקה של אריסטו תיארה יקום סופי שהארץ במרכזו, ולכל ארבעת יסודותיו – אש, רוח, מים ועפר, מקום "טבעי" אליו הם שואפים : האש והרוח תמיד למעלה, והמים והעפר תמיד למטה . כל תנועה של יסוד, או של גוף המורכב ממנו, מחוץ למקומם הטבעי, הינה מלאכותית ודורשת הפעלת כוח, שכן מצבו הטבעי של היסוד הוא מנוחה במקומו הטבעי . המקום לפיכך הוא מוחלט, וכד...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים