פרק ארבעה עשר: הקבלה ─ רקע היסטורי

284 • מה שאלוהים לא יכול 568 . עצר, משום מה, בסוף החלק השני של הספר ואכתוב הנה דברי האיגרת אשר כתבתי זה כמה, לסתור דברי הדוברים סרה על ה' ועל החכמים ההולכים בדרכי התורה התמימה ויראי השם, והמה חכמים בעיניהם ובודים דברים מליבם ונוטים לצד מינות, ומדמים להביא ראיה לדבריהם מדברי ההגדות אשר מפרשים הם לפי דברי טעותם, חלילה חלילה לאל שלא היתה כוונת החכמים אשר אמרום כדעתם וכוונתם . . . ימים רבים לישראל ללא אלוהי אמת וללא תורה, וללא כהן מורה / ותהי האמת נעדרת, ושורש ראש ולענה מן המתברכים בלבבכם פורה . . . ועתה כבר זה כמה ימים יצאו פתאים וסכלים וגילו פניהם שלא כהלכה באמונת השי"ת ובעניין התפילה והברכות הסדורות מפי בעלי אסופות, דברים שאין להם שורש וענף לא מתורת משה ולא מן הנביאים והכתובים ולא מן התלמוד הערוך בידינו מפי רבינא ורב אשי, סוף דבר לא מן התורה ולא מן הקבלה והסברא . . . ואותם הסכלים אמרו לבלתי תת לאל הקדמון הראשון מאין ראשית ואחרית תודה ותפילה וברכה / אוי לנפשם, מה הגיע אליהם ומה ראו אל ככה ! ניאצו קדוש ישראל, נזורו אחור במעלם / ויסיעו עצמם מקדמונו של עולם . . . אחד אמיתי באחדות תמימה בלי ...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים