פרק שישי : הנמנעות בפילוסופיה של הרמב”ם • 127 הראשונים מן היוונים המתנצרים ומן הישמעאלים לא נמשכו אחר הנראה מעניין המציאות תחילה בהקדמותיהם, אבל ישתכלו איך צריך שיהיה המציאות עד שתהיה ממנו ראיה על אמיתת זה הדעת או לא יסתרהו, וכשיתאמת הדמיון ההוא יחייבו שהמציאות הוא על צורת כך . . . מצאתי דרך המדברים כולם דרך אחד במין ואף על פי שייחלק המין ההוא לחלקים, והוא כי פינת הכל שאין בחינה במה שעליו המציאות, מפני שהוא 258 . את ההקדמה העשירית מתאר הרמב"ם כ"עמוד חכמת מנהג אפשר בשכל חילופו" המדברים", ומנסח אותה כדלהלן : ההקדמה העשירית, היא זאת ההעברה אשר יזכרוה, וזהו עמוד חכמת המדברים, ושמע עניינה . הם יראו כי כל מה שהוא מדומה, הוא עובר אצל השכל . . . וכן כל דבר מן הנמצאות הנראות, היות דבר מהם יותר גדול ממה שהוא או יותר קטן או בחילוף מה שהוא נמצא עליו מתכונה ומקום, כמו שיהיה איש אדם כשיעור ההר הגדול בעל ראשים רבים יפרח באוויר, או שיימצא פיל כשיעור כינה וכינה כשיעור פיל – כל זה אמרו שהוא עובר אצל השכל, ועל זה הצד מן ההעברה יימשך העולם כולו . ואיזה דבר שיניחוהו מזה המין אמרו כי הוא ראוי שיהיה כך ואפשר...
אל הספר