פרק שני : הנמנעות בפילוסופיה היוונית • 29 52 , והויכוחים בעניין המאה השלוש - עשרה, דונס סקוטוס, לתלמידו וויליאם איש אוקאם 53 . אולם גרנט אינו נדרש כלל לבעייתיות הפילוסופית נמשכים גם בפילוסופיה עכשווית שבאומניפוטנטיות פוליתיאיסטית, וכיוון שכך, לדעתי, מהביטויים המילוליים שהוא מוצא אצל הומרוס וכיוצא בו, אין להביא כל ראיה . הרי בדומה לזה מצוי גם בשפת היום - יום, כשאנשים אומרים זה לזה כי פקיד פלוני, למשל, הינו כל - יכול ; הכוונה היא שאותו "ואי אפשר שנאמר כי החלק שנלאה מן האחד בלתי השלים הפעל עד שהצטרך לשני, היה נמנע בחוק האחד להשלים כלל הפעל, עד שלא נחייב לו לאות, כי הנמנע לא יחייב לאות בהיקבץ שני הפכיים בנושא אחד . כי מאחר שנפל אותו החלק מן האחד, ושניהם שווי העצם, ראוי שיפול גם מן האחר, ולזה לא ייאמר צד המנע רק לאות, כי אין ההמנע מצד הפֹּעַל רק מצד הפּוֹעֵל, כי הנמנע הגמור אי אפשר בעת מן העיתים שיצא לידי פעל, ולא בפועל אחד זולת פועל אחר ; ומאחר שזה הפעל אפשר שיושלם בשניהם ונמנע אל האחד, על כל פנים זה יחייב לאות, וזה אי אפשר בחוק מחויב המציאות" ( עץ חיים ( לייפציג 1841 ) פרק ס"ד ) . אותה טע...
אל הספר