פרק ט: נוסח ולשון בסידורי פראג במרוצת הדורות

160 | לְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה שם רבי מנחם בן מכיר, בן אחיו של רבנו גרשום מאור הגולה . במחצית הראשונה של המאה ה- 12 אנו מכירים לפחות שלושה מבני פראג שהיו מבעלי התוספות בישיבתו של רבנו תם בצפון צרפת : רבי יצחק בן רבי מרדכי, רבי אליעזר ברבי יצחק ורבי יצחק ברבי יעקב המכונה ״הלבן״ . כן יוזכרו אחדים ״מזקני ביהם״, כפי שנתכנתה בוהמיה באותם הימים : רבי אברהם בן עזריאל בעל ״ערוגת הבושם״ ורבי אברהם חלאדיק, שעסקו בין השאר גם בחקר הלשון העברית וכתבו ביאורים לפיוטים . 3 . החל במאה ה- 14 אנו פוגשים ברבי אביגדור קרא, אחד מאלה שנתכנו ״גדולי עולם ישישי הדור״ . מצבת קבורתו היא המצבה העתיקה ביותר בבית העלמין של 2 במאות הבאות אנו פוגשים דמויות מוכרות : רבי יהודה ליוא בן בצלאל, פראג . הלוא הוא המהר״ל מפראג ( במאה ה- 16 ) , שכתב חיבורים מקיפים במחשבת ישראל ובפרשנות . לאחר מכן אנו מכירים את תלמידיו רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי, שכתב את הפירוש ״תוספות יום טוב״ על המשנה וחיבורים אחרים, ואת רבי ישעיהו הורביץ, המכונה השל״ה או השל״ה הקדוש על שם ספרו בקבלה ״שני לוחות הברית״ . ולא פחות מהם ידוע ומוכר רבי מרדכי יפה בעל ״הלב...  אל הספר