פרק ב: הזיקה ללשון חכמים במטבע של ברכה

הזיקה ללשון חכמים במטבע של ברכה | 37 וטבעו הם ניסחו בלשון המקרא ובסגנון המקרא ולא שיבצו בהן מילים זרות . הזיקה למקרא מתבטאת גם בשיבוצן של מובאות ארוכות או קצרות, מפורשות 4 הדמיון לסגנון המקרא מתבטא ולא מפורשות, ובהן פסוקים וקטעי פסוקים . 5 בשימוש הרב בזוגות של נרדפים ובצלעות מקבילות ועוד בקווי סגנון אחרים . וגם זאת, בזיקת הברכות למקרא מתגלה נטייה בולטת לעשות שימוש בלשונות 6 מה שנאמר על מפעליהם של התנאים אמור נדירים וייחודיים שבספרי המקרא . גם על הדורות שבאו אחריהם . ג . טובעי מטבען של ברכות לא עשו שימוש בלשון חכמים לפי שביקשו להרחיק את הברכות ואת התפילה המופנות אל הבורא מהלשון המדוברת, כדי לעשותן שירה וכעין שירה וכדי לשוות להן שגב והדר . עם זאת, אמרתי במשפט אחד או בשניים שיש זיקה מועטה של לשון הברכות ללשון חכמים, ואף אמרתי 7 שעוד אדרש לעניין הזה . את החוב הזה אני בא לפרוע במקום הזה . על הזיקה ללשון חכמים במטבע של ברכה . כאמור, כאשר אנחנו בודקים בדיקה כוללת את הנוכחות של לשון חכמים במטבע של ברכות, אנחנו מגלים שהיא מועטה ביותר . עם זאת יש לה כמה וכמה גילויים בעלי עניין . אעמוד כאן על שלו...  אל הספר