פרק שישי

י ש עיה ו ל יבוב י ץ 0 9 2 מְשַׂמֵּחַאֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַאֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹעֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹלִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹמִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹלִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּעֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה, וְנוֹתֶנֶת לוֹמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹרָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹפּוֹסֵק, וְהוֶֹה צָנוּע וְאֶרֶךְרוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים . "כל העוסק בתורה לשמה" וכו' - עניין ה"לשמה" עיקרה לשם אהבת התורה ליגע ולעמוד על שורשה, אבל אם יחשוב אדם כי "לשמה" הכוונה לדבקות ואם כן לדעתו ודמיונו יחשוב שיעסוק בשירות ותושבחות ובפרט בספר תהלים מנעים זמירות ישראל המעוררים אהבת ה' וקרבתו וזה די לו ובזה יחיה חיים ערבים - אבל לא כן הוא כי הלא מצינו במדרש ( ילקוט שמעוני תהלים, רמז תרי"ג ) שדוד ביקש שהעוסק בשיריו ובזמריו ייחשב לו כעוסק ב"נגעים"...  אל הספר