י ש עיה ו ל יבוב י ץ 4 8 יש כאן פסיכולוגיה מעניינת מאוד . אדם יכול לומר שאין לו צורך ברב, באוטוריטה מן החוץ, שהרי במקרה של ספק - יחמיר . ואז לכאורה הכל בסדר, והוא יוצא צדיק גמור . אבל גם זה אסור, ואתה צריך לעשות לך רב - כדי שלא תצטרך להחמיר על עצמך . זה מזכיר לי סיפור נפלא, שאינני זוכר את המקור, נדמה לי שעגנון מביא אותו באיזה מקום . באחת הקהילות היו שני מורי הוראה, שהיו שניהם מן הגדולים והחשובים ביותר . האחד היה נוהג להקל עד כמה שאפשר בענייני איסור והיתר, ואילו השני היה נוהג להחמיר בכל מקרה של ספק . המדובר היה בעיקר בענייני שחיטה . בערב יום הכיפורים במנחה, לפני הסעודה המפסקת, יוצאים שני מורי הוראה אלה מבית הכנסת ופונים איש לביתו, ואותו הידוע כמחמיר מברך את השני בכך שיום הכיפורים יהא עליהם בסימן של סליחה וכפרה וכו' . ואז משיב לו אותו הנוהג להקל : לי אין מה לחשוש, שהרי גם אם יעלה על הדעת שהכשרתי בטעות איזושהי טרפה, הרי שזוהי מן העברות שבין אדם למקום, ועל זה יום הכיפורים מכפר . אבל כבודו, שנוהג להחמיר, שמא פעם הטריף בהמה כשרה, ובכך גרם נזק לקצב - הרי זוהי מן העברות שבין אדם לחברו ועל זה א...
אל הספר