פ ר ק ע ש י ר י [ 232 ] סופרי קומראן עסקו החוקרים ביחס שבין שיטות הפשר לשיטות המדרש של 6 אני מוצאת לנכון 5 ונושא זה עדיין חוזר ונדון במחקר מגילות קומראן . חז"ל, לדון בהבחנה שבין הפשר לבין המדרש בספרות קומראן עצמה וביחס ביניהם, וזאת נוכח הנטייה להתעלם מכמה הבדלים ביניהם . עיקרון מנחה בתורת הפרשנות ( הרמנויטיקה ) הוא המטרה שלשמה נתפרשו כתבים עתיקים . מן ההיבט הזה יש להבחין בין פרשנות שנועדה לבאר לקורא את הטקסט כמשמעו בהקשרו הכתוב ובזמנו ( sensus litteralis ) , לבין פרשנות שנועדה לקרב את הטקסט העתיק לרוחו של קורא מאוחר, לתחומי התעניינותו 7 את תפקיד הסוג הראשון ממלא ולדרכי מחשבתו ( sensus spiritualis ) . ה‘פירוש‘ המילולי והפשטני, ואילו ‘הפשר‘ ו‘המדרש‘ שייכים לסוג שנועד לקרב את הטקסט המקראי לנסיבות ולצרכים מאוחרים מן המקרא, וזה עיקר הדמיון בין הפשר לבין המדרש . דוגמאות ל‘פירוש‘ של פשט הכתוב המקראי בכתבי קומראן : שמות כב, כח : ‘מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי‘ . חוק זה מבודד במקרא בתוך קטלוג של חוקים שונים, ואין לדעת מה הכוונה במונחים ‘מלאה‘ ו‘דמע‘ . בטקסט הלכתי מקומראן ( Q251 4 קטע 9 )...
אל הספר