פ ר ק ש ב י ע י [ 190 ] גם אחרי הפרתה מצד ישראל בזכות אפשרות התשובה מהפרתה, המאפשרת את חידושה . כך היה לאחר חטא העגל, בתקופת השופטים ובתקופת המלוכה, עד לנתק לכאורה שהתרחש עם חורבן הבית הראשון . תקווה לחידושה האסכטולוגי של הברית בין ה‘ לישראל מובעת בנבואות ירמיהו, יחזקאל וישעיהו השני . תקווה זו ממומשת החל מימי הבית השני במאמץ לתשובה על ידי קיום מצוות התורה . מאמץ זה המבוסס על פרשנות הלכתית למצוות התורה, שראשיתו מתוארת בספר חגי ובספרי עזרא ונחמיה, מקבל תפנית של מחלוקות הלכתיות בדורות ישראל בימי הבית השני . תפנית זו ניכרת בספרות החיצונית שנוצרה בתקופה זו, כספר היובלים, ובמיוחד בכתביה של עדת היחד, כפי שנלמד ממגילות קומראן . רעיון הברית מתממש בעדת היחד בתשובה אישית וטקסית מעוונות העבר, בהתחייבות אישית וטקסית לקיום מצוות התורה לפי הפרשנות ההלכתית הנגלית בלימוד התורה בעדה, המקבלת בה את הסמכות המחייבת את חבריה, כברית חדשה, ומבדילה אותם משאר ישראל שאינם מקבלים אותה . ברית מתבדלת זו מנומקת גם לפי השקפת העולם הדואליסטית המבדילה בין בני אור לבני חושך כמקובל בספרות האפוקליפטית שאומצה בעדת היחד . גם...
אל הספר