ה ו ר א ו ת ל י ח י ד ב ס פ ר ו ת ה ח כ מ ה מ ק ו מ ר א ן [ 159 ] עֲרֻבָּה אִבְּדָה רָבִּים מְאֻשָרִים וַתְניעֵם כגלי ים ; ( כט, יז ) . ערוב רֵעֲךָ בְכֹּחֶךָ וּשְמֹר נַפְשְךָ מִנְפֹל ( כט, כ ) . בחיבור ‘מוסר למבין‘ מקומראן יש הוראות ללווה, למלווה ולערב ברוח דומה של מניעה מהסתכנות מזה ומעשיית עוול לזולת מזה, בדומה למשלי ולבן סירא ; אך יש בהן גם ממד נוסף, והוא שמירת כבודו של האדם וחירותו הנפשית . כלומר, העצות בנושא זה הן בעיקרן בתחום של החכמה המקובלת ( received wisdom ) , אך יש בהן מוטיבים הנוגעים לתחום של חכמת הקיום הערכי ( existential wisdom ) של האדם . לדוגמה, בעותק Q417 4 קטע ,2 טור א, שורות 21 - 24 העצות ללווה הן כדלהלן : אם הון אנש [ י ] ם תלוה למחסורכה אל [ דומי לכ ] ה יומם ולילה ואל מנוח לנפשכה 27 ] . [ עד ] השיבכה לנוש [ ה בכה משיו אל תכזב לו למה תשה עון וגם מחרפה לנ [ ושה בכה ] [ ולוא תאמין ע ] וד לרעהו ובמחסורכה יקפץ ידו . ההוראה ללווה להיות איש אמת המשיב את חובו כפי שהבטיח היא לא רק מטעמי תועלת לעתיד, אלא גם לשם הימנעות עקרונית מנשיאת עוון דתי ולשם שמירת כבודו כאיש אמין . בעו...
אל הספר