פ ר ק ת ש י ע י 344 הייתה חובה לבוא להרצאות הללו והן הועברו לאחר שעות הפעילות הצבאיות . תכנית ההרצאות כללה לעתים גם נושאים אקטואליים רלוונטיים לפי שיוכן הלאומי של המגויסות . ההרצאות למגויסות מארץ ישראל כללו נושאים כמו גאוגרפיה של ארץ ישראל, האיגודים המקצועיים בארץ וסקירה על עתידן של 3 המרצים היו אנשי מקצוע או חיילים או החיילות בארץ ישראל לאחר שחרורן . חיילות מיחידות סמוכות . גם בחברה היישובית היה המצב דומה . כזכור, כאשר החל גיוס נשים לצבא, רוב הנשים העובדות הועסקו בתחומים שנחשבו נשיים מסורתיים, כגון עבודות שירות, משק בית, הלבשה וטקסטיל, פקידות ועוד ( חלוקה שהתבטאה גם 4 ובתום המלחמה המצב לא היה שונה . למרות הדיונים בהפרשי השכר ביניהם ) , טרם הגיוס על הצורך בשינוי מעמדן המקצועי של הנשים, דבקו ארגוני הנשים ביישוב בתפיסה המגדרית המסורתית והציעו לחיילות המשוחררות להשתלם במקצועות "נשיים" מוכרים . כך עולה, למשל, ממכתבה של זיו, ששירתה בווא"ף במצרים, לאִמה : "יש פה קורס לטיפול בילדים, נותנת אותו מיילדת שהגיעה מהארץ . היא לימדה תיאוריה וגם שעורים מעשיים איך לחתל ולרחוץ 5 משמעות "ההכשרה המקצועית"...
אל הספר