פ ר ק ש מ י נ י 320 ובידור עבור החיילות שביקשו למצוא פורקן ומנוחה מחיי הצבא, בעיקר במעונות בערים הגדולות שבהן ביקרו ואף לנו חיילות בעת חופשתן . זמן קצר לאחר הקמת המועדונים דיווחה הדסה סמואל : "המועדונים גרמו לנו אכזבה [ . . . ] למדנו לדעת שזה [ אווירה עברית ] לא מתפקידם של בתים אלה . הבחורות עוזבות את המחנה ואין ברצונן שיעמיסו עליהן עוד דרישות תרבותיות, אלא אך 60 ורק להנפש, ואם יקשו עליהן בדרישות לאומיות, הן בכלל לא תבואנה לשם" . 60 הדסה סמואל, פרטי – כל מזכירות מועצת ארגוני נשים, 29 בספטמבר ,1942 עמ' ,1 אצ"מ, 2105 / F49 . המעון באיסמעיליה . בין המצולמות : לילי שטיינברג, שושנה רטנובסקי, יוכבד יוסקוביץ ויפה איינציגר 123ג ש ר ב י ן י ה ד ו ת ל ל א ו מ י ו ת מועצת ארגוני נשים ראתה בהקמת מועדונים, מעונות וחדרי מנוחה למגויסות במצרים ובארץ ישראל את אחד מאפיקי הפעולה החשובים ביותר שלה בקשר עם המגויסות . בנושא זה שיתפו פעולה גורמים אחדים : מועצת ארגוני נשים יזמה את הקמת המעונות, רשויות הצבא אִפשרו את הקמתם ונשאו בהוצאות הכרוכות בניהולם והקהילה היהודית במצרים סייעה לציידם 61 מועצת ארגוני נשים ה...
אל הספר