פרק שמיני: גשר בין יהדות ללאומיות

103ג ש ר ב י ן י ה ד ו ת ל ל א ו מ י ו ת בכך הותירו לעצמם את החופש להתנהל בעולם הלא – יהודי, להגיע לעמדות 4 הנהגה ולהמשיך בתהליך ההתבוללות . החידוש בתפקודן של הנשים היהודיות בצבא הבריטי היה שהן הפכו את התפקיד המגדרי המובהק — שמירת המסורת והתרבות היהודית — לעניין בעל משמעות לאומית, ובכך הן ראו את עצמן שותפות לשמירתה של התרבות העברית והיהודית בתהליך בניין האומה ותורמות לה . כמעט כל חג או קבלת שבת הפכו להיות מוקד לא רק של הווי יהודי – דתי, אלא גם של פעילות לאומית, הן מבחינת התוכן, הן מבחינת הרכב המשתתפים בהם . בנייתה של תרבות לאומית אינה תהליך פשוט ואחיד . התרבות הלאומית שמעצבות האליטות, בעיקר בחברות המורכבות מקבוצות תרבותיות שונות במוצא אתני, בשפה, במעמד ועוד, נוטה לשקף ולבטא רק את תרבותן של מקצת הקבוצות . הקבוצות האחרות נדחקות לשוליים, גם אם אינן מייצגות 6 ובה מוצגת האידאולוגיה של 5 זוהי "התרבות ההגמונית",מיעוט מספרי . הקבוצה השלטת כאוניברסלית, מובנת מאליה ו"טבעית", ומופנמת על ידי שאר חלקי האוכלוסייה . השליטה מתבטאת בו – זמנית גם במוקדי העצמה הכלכליים, 7 הפוליטיים והאידאולוגיים . החגים ...  אל הספר