פ ר ק ש ב י ע י 298 שעשו זאת הוחרמו על ידי משפחותיהן וחברותיהן . כמה חיילות מהיישוב הרו לזרים ובודדות המירו את דתן . אולם הן לא אפיינו את כלל המגויסות, שרובן הקפידו, לעתים בקנאות, לשמור על זהותן הלאומית והאישית . אף שצ'יטי, המפקדת הראשית של האט"ס במזרח התיכון, לא אהדה את הציונות ואת אנשי היישוב, דעותיה לא השפיעו על יחסו של סגל הפיקוד של האט"ס בשטח כלפי המגויסות מהיישוב . המפקדות המקומיות גילו בדרך כלל יחס הוגן כלפי המגויסות . היו אף גילויי אהדה אחדים למפעל הציוני וליישוב . עם זאת, הפיקוד הבריטי הגבוה גילה חשדנות רבה כלפי פעילות לאומית או שנתפסה ככזאת, וכן כלפי השאיפות הציוניות והפוליטיות של היישוב ושל המגויסות כנציגותיו . חשדנות זו לא נמוגה עם הזמן וליוותה את המגויסות עד סוף השירות . החשדנות הבריטית לא הייתה בעלמא . מגויסים רבים מהיישוב עסקו בפעילות בלתי – לגלית בשירותם בצבא . ככל שהחריף מאבקם של האצ"ל והלח"י בבריטים וגברו פעולות הטרור בארץ, תכפו החיפושים אצל חיילים וחיילות מארץ ישראל ששירתו בצבא הבריטי, והוגבלו תנועותיהם במסגרת 94 הצבא . היל, קצינה בריטית במשטרה הצבאית בקהיר שבאה למזר...
אל הספר