פ ר ק ש י ש י 230 שנת 1942 הצטמצם מספרם של מפקדי הפלוגות מארץ ישראל שהיו נאמנים 13 כוחו של הארגון בצבא התבטא, למשל, בארגון "הפגנות מחאה", להגנה . ואף שביתות רעב, שהתקיימו במקביל ביחידות הנשים וביחידות הגברים . לאחר חיפושי הנשק שהתקיימו בקיבוצים חולדה ורמת הכובש סירבו החיילות העבריות בפלוגות האט"ס להיכנס לחדר האוכל כאות מחאה, וכך נהגו גם המגויסים ביחידותיהם . דפוס הפעולה שנקבע לבוגרות הקאדר חברות ההגנה הותווה כבר במפגש עם אותו בכיר במהלך הקורס, והיה דומה לדפוס שהופעל ביחידות המגויסים ששירתו במצרים . במפגש זה נקבע שבכל יחידת מגויסות שתוקם יהיו חברות 14 כלומר, הארגון ידאג שבכל הארגון "יהודיות בעלות הכרה לאומית וציונית" . פלוגה תהיה נציגה שלו, והנציגות יהוו גרעין פנימי שתפקידו להפעיל את הפריפריה של כל יחידה . מקביעת מסגרת הפעולה הארגונית נגזר "ייעוד" נוסף שהוטל על אותו גרעין של חברות ההגנה — לא להיבדל ולהסתגר בתוך עצמן, ולא להתרחק מהמגויסות שאינן בעלות הכרה לאומית ( פסיביות, כלשונו של הבכיר ) , אלא להפך, לקרב אותן ולהשפיע עליהן . למרות הנחיה זו, נוצר מתח בין חברות ההגנה לבין מגויסות שהיו ר...
אל הספר