האימהות בעיני ילדיהן

פ ר ק ר ב י ע י 166 תקופת שירותה של מור מכפר יהושע ארכה כשנתיים וחצי, רובה במחנה ג'ניפה שליד סואץ במצרים . מור הגיעה לביתה רק אחת לשלושה חודשים למשך שבוע . הקשר עם משפחתה נשמר בעיקר באמצעות מכתבים, כפי שעשו רוב המגויסים והמגויסות באותה תקופה . במכתב, שנשלח הביתה כחודש לאחר גיוסה, כתבה שהגישה בקשה לשרת בארץ כדי להיות קרובה יותר למשפחתה : "התראיתי היום עם קצינה שלנו וביקשתי שישלחו אותי ארצה" . וכן "אתמול ביקר אותנו משה שרתוק [ . . . ] הצגנו לפניו שאלות ואני העליתי בראש ובראשונה 64 את השאלה הנוגעת לנו, האימהות . הוא הבטיח לטפל בזה" . רינה פורת ( מור ) , בתה של מור, יודעת לספר כי האב עמנואל התנגד בחריפות לגיוסה של האם, וכי היו מתחים רבים בין בני הזוג . האב היה עסוק בענייני ביטחון מחוץ לכפר, והמשק, שהיה מורכב מענפים אחדים, לא יכול היה להחזיק מעמד בלי אחד מבעליו . פורת מעידה על עצמה שכבר בעת גיוסה של האם תהתה על כך ששני ההורים עוזבים את המשק ועל המסר שיש בכך לילדים : "האין פירוש הדבר שהם אינם רוצים במשק ? ואם כך הוא, האין להסיק מסקנות נחרצות ? " אולם, כתבה פורת, ההחלטה נפלה והאם החליטה להתגי...  אל הספר