המניעים להתגייסות הנשים

911ה מג ו י ס ו ת כ ר א י ה ח ב ר ה ה י י ש ו ב י ת שיקולים לאומיים וסולידריות עם העם היהודי רוב המגויסות שהתנדבו לאט"ס במהלך שנת 1942 עשו זאת מתוך תחושת שליחות אישית ולאומית . חנה לוין, מבוגרות קורס הקאדר, ניסחה זאת כך : "עכשיו מוטלת עלינו החובה להלחם באויב המשותף, להגן על כבוד עמנו, להגן על כבוד הארץ" . נערה אחרת כתבה לאביה החייל : "עלי ללכת ! כאשר רק יקבלוני — אלך [ . . . ] אני מתביישת לשבת כאן בשאננות, בשעה שאני יכולה להועיל, אם גם במקצת [ . . . ] זה כמה שבועות מתחוללת בלבי סערה כזאת, 47 אי – שקט, אי – מנוחה" . מגויסות רבות ביקשו לראות בעצם ההתגייסות ביטוי לשוויון במעמד האזרחי לזה של גברים . אין ספק שהרגש הפטריוטי של נשים היה חזק לא פחות מזה של גברים . אולם הן הודרו בדרך כלל מהשתתפות פעילה ושווה בצבא ובמלחמה ולכן לא יכלו לבטא את אזרחותן באופן שווה לגברים . הזכות להגן על המדינה אִפשרה גישה רק למי שהוגדרו "אזרחים מדרגה ראשונה", אלה שהחזיקו בכוח הפוליטי ויתרונות כלכליים, כלומר, גברים . הביטוי האולטימטיבי של זכות ההגנה הוא מוות ( הקרבת החיים ) , ומכיוון שנבצר מנשים להשתתף בהגנה 48 פעיל...  אל הספר