פ ר ק ר א ש ו ן 72 דבריו של טבנקין ממחישים גם את הפער שבין האידאולוגיה של תנועת הפועלים לבין המציאות . כבר בשנות העשרים של המאה העשרים הייתה מחויבות מוצהרת של תנועת הפועלים לשוויון חברתי, ובכלל זה שוויון בין גברים לנשים . אולם בפועל לא התגשמו הדברים על פי ההצהרות, וניכרה שניוּת גדולה בין ה"הלכה" ל"מעשה" לאורך כל הדרך . החברה החלוצית היישובית הייתה בעלת אוריינטציה גברית – פועלית, בעלת תכנים גבריים ברורים ומודגשים, ונשמר אי – השוויון בין גברים לנשים בחברה . הוויכוח בדבר "הלגיטימיות" והסמכות של מועצת ארגוני נשים לנהל את המאבק בשם הנשים בתוך מוסדות היישוב לא אפיין את נושא הגיוס דווקא . זו הייתה רק דוגמה מייצגת לאמביוולנטיות של תנועות נשים בעולם וגם ביישוב, בין מחויבותן הרעיונית לאינטרסים הפועליים והמעמדיים לבין האינטרסים הייחודיים של נשים . תנועת הפועלות, למשל, הייתה אמביוולנטית מאז היווסדה, שכן היא פעלה למען מטרות נשיות ולמען ציבור נשי ביישוב, אולם לא פעלה כארגון נפרד אלא הייתה חלק מארגון גברי . בחינת מורכבותם של היחסים בין מגדר למעמד בארגון המקצועי מעלה את השאלה מדוע, למרות הלוחמנות שהפג...
אל הספר