מועצת הפועלות, אידלסון וסוגיית הגיוס לצבא

פ ר ק ר א ש ו ן 58 שהקימה בשנת 1916 קבוצה להגנה עצמית יהודית . בשנת 1926 עלתה לארץ ישראל עם בעלה ישראל אידלסון . היא נקלטה בממסד ההסתדרותי ובסוכנות היהודית במסגרת "אחדות העבודה" והקימה את לשכת העבודה לפועלות . נוסף על תפקידה כמזכירת מועצת הפועלות מילאה אידלסון תפקידים שונים בוועד הפועל של ההסתדרות . כמו חברות אחרות במפלגתה, היא סברה כי יש לצמצם את תחומי הפעולה של מועצת הפועלות ואת האוטונומיה שלה ושעליה להיות 46 מוסד הסתדרותי רגיל, בלי סמכויות מיוחדות או דרכי עבודה שונות . אידלסון ראתה את ייחודה של תנועת הפועלות הישראלית, בשונה מתנועות נשים במקומות אחרים, בכמה היבטים : בעצם הייחוד ההיסטורי של שיבת 46 אידלסון כיהנה גם כחברת כנסת במשך 18 שנים מטעם מפא"י וכסגנית יושב ראש הכנסת . עדה פישמן מימון, חברת "הפועל הצעיר" וממקימות תנועת הפועלות בהסתדרות, ייצגה גישה שונה מזו של אידלסון . היא סברה שעל מועצת הפועלות להיות הגורם המכוון את פעולות התנועה . פישמן מימון חתרה להרחבת סמכויותיה ולהאדרתה כגוף אוטונומי בתוך ההסתדרות ודבקה בעיקרון העל – מפלגתיות על פי השקפת עולמה הביזורית והאוטונומית של מפלגתה ...  אל הספר