בפתח הספר

מ ב ו א 8 הנרטיב ששלט בסיפורי המגויסות היה זה של נשים מהיישוב "המאורגן" או של נשים שהיו מזוהות עמו . הן שמרו לאורך השנים על קשרים ביניהן וגם היו קרובות למוקדי ההשפעה והפרסום . ספריה של ברכה חבס, למשל, מבטאים את 3 בספר זה מובאים לראשונה גם קולותיהן של נשים שלא נמנו עם הנרטיב הזה . חלק זה של היישוב, והם מאירים ומעשירים את הסיפור מהיבטים נוספים . עד כה לא נכתבו מחקרים שהוקדשו לשירותן של נשים מהיישוב בצבא הבריטי . מונוגרפיה זו תציג את זווית הראייה היישובית וגם את זאת הבריטית, ותבקש לחדש גם בבחינת התייחסותם של הבריטים לנשות היישוב . חקר נשים ומגדר שינה את הבנת התהליכים והתופעות בנושאי מגדר ולאומיות . התופעה של שירות הנשים מארץ ישראל בצבא הבריטי תוצג בספר כמקרה מבחן בחקר מגדר ולאומיות . יזמת הגיוס החלה תהליך שפרץ דרך לנשים אל תוך מעוז הגבריות — הצבא . נוסף על אמירה מגדרית מובהקת הייתה בגיוס לצבא גם אמירה לאומית ברורה בדבר רצונן של נשים להשתתף במאבק הלאומי במסגרת היישוב לצד הגברים, כביטוי לעצמאות רעיונית וכהגשמה של מאבק ממושך על מקומן בחברה היישובית . הספר מבקש להבין את ההוויה היישובית, המרקם...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי