פרק שני: בעיית המקורות

92ב ע י י ת ה מ ק ו ר ו ת בה אגב אורחא לעיל . אחד מסוגי המקורות העשירים לעניינים פרוסופוגרפיים ברחבי העולם היווני – רומי, ובייחוד במאות הראשונות לסה"נ, הן כתובות . אשר לאנשי רוח, הדבר אמור במיוחד בכתובות הקדשה : העולם העתיק היה משופע, פשוטו כמשמעו, בפסלים, וכל עיר ועיר ראתה כדבר שאין בלעדיו את גודש האנדרטאות ברחובותיה, כיכרותיה ובנייני הציבור שלה, ולא מעטים מפסלים אלה הוקדשו לנואמים, פילוסופים ואנשי רוח אחרים . אם כי מן הפסלים לא נותרו אלא "שתיים בעיר ואחת במדינה", בסיסי הפסלים הנושאים כתובות הקדשה, ושנותרו בידינו במספרים גדולים בהרבה מן הפסלים עצמם, מעידים על האישים, עיסוקיהם ומעשיהם, וכן על המקדישים, על העיר שבה נעשתה ההקדשה וסיבתה, ועוד דברים הרבה . אם כי הדברים אינם חד – משמעיים, יש להניח לכל הפחות מידה של התאמה בין הממצא החומרי לבין הרמה החברתית – הכלכלית של האוכלוסייה, ובייחוד של שכבת העילית התרבותית שלה . מסיבות שונות, שאין צורך לחזור עליהן כאן, ארץ – ישראל הייתה דלה 1 כך שמקור מידע זה של באופן יוצא דופן בפסלים המתארים אנשים פרטיים, 2 מסיבות תעודות ממקור ראשון, מיוצג בממצא שלנו ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי