אחרית דבר

452 | אליעזר בן-רפאל החברותא הקהילתית שהייתה בלב ההוויה החברתית המסורתית . מדובר בשינויים עקרוניים ביחס לעבודה, בתוך הקיבוץ וגם מחוצה לו . המודל של צוותי ענפים והתפיסה של העבודה כפעילות אפקטיבית, נשחקים ומשאירים מקום לגישה אינסטרומנטלית שדאגתה הראשונה היא הפרנסה של הפרט והמשפחה . האינדיבידואליזציה הזאת של הוויית העבודה עומדת ברקע עלייתן של גישות חדשות כלפי עבודת חוץ של חברים וגם כלפי העסקת עובדים שכירים בקיבוץ בכל דרגות ההייררכיה השונות ממפעלי תעשייה ועד להנהלת הקהילה . לכך מתלווה גם הופעת היזמות הכלכלית הפרטית בקרב בני המקום התורמת את חלקה לאי השוויון בהכנסות החברים במצטבר עם הנהגת השכר הדיפרנציאלי . מס הקהילה הפרוגרסיבי מקבל כאן את כל משמעותו בהבטיחו את קיום הערבות ההדדית ולהחזקת שירותים קהילתיים – אף כי אופן החישוב של הפרוגרסיביות של מס זה עשוי להפוך – ולמעשה הופך פה ושם – למוקד מתח בין דרישות סותרות בקרב האוכלוסייה . המציאות אינה רגועה יותר בתחומים אחרים . בקיבוץ של היום מתקיימים, כפי שהוצג בדפים קודמים, סטטוסים שונים המבחינים בין תושבי היישוב – חברים ולא חברים . נוצרו סוגי מעמד רש...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה