אליעזר בן־רפאל, מרים בן־רפאל נוף לשוני בקיבוצים: מָנוף של שינוי חברתי

420 | אליעזר בן-רפאל, מרים בן-רפאל עבודות מאפיקים שונים מוצאות כאן מכנה משותף נרחב . בהגדרתו הקנונית, נוף לשוני הינו ״הבנייה סימבולית של הזירה הציבורית באמצעות משאבים לשוניים״ ( 2006 , . Ben - Rafael et al ) . זהו תחום מחקר שמפגיש סוציולוגים, סוציו-לינגוויסטים, סמיוטיקאים, אנתרופולוגים ועוד . המאחד את כולם הוא החשיבות שמייחסים חוקרים אלה לַפריטים הלשוניים המופיעים במרחב הציבורי ברחבי המציאות החברתית ( 2006 Gorter, ) . את הסמלים האלה מבקשים חוקרי הדיסציפלינות השונות לפרש באופנים שונים בזיקתם לגורמים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים ואחרים ( 2010 Shoamy and Durk, ) . עבודה זו ניגשת לנושא הנוף הלשוני מתוך גישה סוציולוגית . מנקודת מבט זו אנחנו חוקרים את הנהגת הנוף הלשוני וכן את אי הנהגתו בקיבוצים בתקופה הנוכחית . לכאורה אין מניעה, לפחות בקיבוצים מופרטים ( או המתחדשים ) , לאמץ נוף לשוני על פי דרישות הזמן ורצונות של חברים לא מעטים . השאלה המסקרנת היא : איך לפרש פירוש סביר את נטייתם של קיבוצים רבים לאמץ נוף לשוני בצורה חלקית בלבד . וליתר דיוק, איך להבין את הרתיעה שמבטאים רבים מפני אימוצו של נוף לש...  אל הספר