350 | אביגיל פז-ישעיהו הקיבוצי מוכרת בעיקר עבודתם המשותפת של מתתיהו שלם ולאה ברגמן ברמת יוחנן, עבודתו של יהודה שרת בעיצוב סדר הפסח ביגור ותרומתם של שלום פוסטולסקי ( הלחנה ) , וחיים אתר ( עיצוב התפאורות ) בסדר הפסח בעין חרוד, אך חברי קיבוץ רבים אחרים בקיבוצים נוספים השתתפו ותרמו תרומה פעילה להבנייתם של החגים בקיבוצם . לצד החגים נערכו בקיבוצים גם טקסי מעגל החיים, שתאמו אף הם למסורת היהודית, אך שונו בתוכנם והותאמו לתפיסות העולם החלוציות-חילוניות . בנוסף נערכו בקיבוצים גם חגים חדשים, שביטאו את רוחה של החברה החלוצית, בהם : האחד במאי, חג העלייה לקרקע ועוד . עד לשלהי שנות ה- 30 התנהלה מרבית פעילותם של היוצרים והאמנים הקיבוציים, הן כיחידים והן כפעילי תרבות, בשעות הפנאי, לאחר העבודה, והתאפיינה ברובה כפעילות מקומית . תחומי היצירה השונים שולבו גם במסכת החברתית המשותפת, בעריכה ובכתיבת תכני החגים, בהלחנה ובכתיבת קטעי השירה, בעיצוב התפאורות, בשירה בציבור, בנגינה בהרכבים שונים ובכתיבה משותפת של יומני קבוצה, שהייתה נהוגה בחלק מהקיבוצים . המאפיין העיקרי של העשייה התרבותית הקיבוצית בתקופה זו היה הדגש שה...
אל הספר