מרב ניב, רינת גלילי סטטוסים, מעמדות וריבוד בקיבוץ: מפיזור להתכנסות

132 | מרב ניב, רינת גלילי כדוגמת מורות ואחיות, וכן הוריהם המבוגרים ובניהם הבוגרים של חברי הקיבוץ . המשתייכים לקבוצות אוכלוסייה אלו לא היו חברים בקיבוץ ולפיכך – מעמדם בקיבוץ לא היה זהה למעמד החברים לעניין ותק, זכות הצבעה, השתתפות בקבלת החלטות, תקציבים שונים ומרכיבי דיור ושיכון . חלק מקבוצות אוכלוסייה אלו, דוגמת קבוצות הכשרה וגרעיני נח״ל, מתנדבים, משפחות ויחידים בתהליכי קליטה, נדרשו לעבוד בקיבוץ כתנאי לקבלת זכויות מגורים, כלכלה ואפילו תקציב במסגרת הקיבוץ, וחלקן – דוגמת קבוצות אולפן, בעלי מקצוע נדרשים, הורי חברים ובנים בוגרים – נדרשו לשלם עבור כל השירותים שניתנו להם על ידי הקיבוץ ובמסגרתו . סטטוס בקיבוץ מהווה, בראש ובראשונה, מעמד משפטי של הבחנה בין חבר הקיבוץ לבין מי שאינו חבר בו . הבחנה נוספת נוגעת לאופיים ולמהותם של ההסדרים הפנים-קיבוציים החלים על כל קבוצת אוכלוסייה, לרבות הסדרים הנוגעים לסוגים שונים של לא חברים, דוגמת הורי חברים, בנים בוגרים ושוכרי דירות בקיבוץ, כמו גם להבחנה בין מי שהינו תושב קבע בתחום היישוב הקיבוצי, דוגמת חברי הקיבוץ ותושבי הרחבה, לבין מי שמתגורר בו באופן זמני . עם ...  אל הספר