הערה אישית

8 | הערה אישית וכעת יותר מתמיד – נדהמתי בפני תופעות רבות שצמחו בהם כעת כמעט בין לילה . ביקור אצל חברים בקיבוץ שלי לשעבר, שהזדמן לי כ- 15 שנה אחרי סיום עבודת הוועדה, גילה לי עובדות שלא יכולתי לנחש . שמעתי כאן על אירועים ויוזמות חדשות שהראו ללא ספק, שהקיבוץ מתפתח לכיוונים חדשים לגמרי . ככל שדינמיות זו אופיינית למספר רב של יישובים קיבוציים – וזו למעשה המציאות – אזי היא מחייבת חשיבה, המשׂגה והתייחסות אמפירית בפני עצמה . יותר מאי פעם היא מבקשת לשאול על איזה סוג של יישוב נמנית כעת אותה ישות שאנו מדברים עליה היום בתור קיבוץ ומה הם הכוחות המניעים אותו מעידן הגמיינשאפט לזה, ה״רגיל״ יותר, של גזלשאפט ? אלה השאלות שהטרידו אותי והולידו את המאמצים – שלי ויחד איתי, של ארנה שמר וחברי ועדת ההיגוי יונה פריטל, מיכל פלגי, אביגיל פז-ישעיהו ומנחם טופל – לכנס סמינר בן שנה תמימה של חוקרי קיבוץ ולהירתם לפרסום הכרך הנוכחי . מאמצים אלה הם מבחינתי סגירת מעגל – מעשי ואינטלקטואלי – של עימות רב-שנים עם ההרפתקה הקיבוצית, שבמקורה ביקשה ליצור חברתיות חדשה, שבשמה קראה בזמנו לצעירים להצטרף למחנה החלוצי . אליעזר בן-רפאל  אל הספר