מבוא: יצירת מרחבים משותפים בחברה מרובת תרבויות

8 | מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה המדינה והמרחב הציבורי נוהגים על פי עקרון "עיוורון הצבעים", שמבטיח שוויון פורמלי לכל האזרחים ( 1992 Habermas, ) . גם גישה זו זכתה לביקורת בגלל הקושי ביישומה והספק הטמון באפשרות שמדינה או ארגון יוכלו להיות ניטרליים כפי שהם מתיימרים להיות . גם אם יצליחו, הרי יש בכך פגיעה בזכותו של הפרט – בעיקר זה המשתייך לקבוצת מיעוט – לאמץ זהות קולקטיבית ( & Margalit Halbertal, 1994 ; Taylor, 2006 ) . לעומת גישות אלה הגישה הרב - תרבותית מצדדת בעמדה חיובית כלפי ריבוי תרבויות ואינה רואה בשונות בעיה שיש לפתור, אלא משאב שיש לשמרו ולטפחו ( 2015 Colombo, ) . מתפיסה ערכית זו נגזרת מדיניות המכירה בקיומן של קבוצות אתניות ותרבותיות שונות, ולא רק בפרטים שבתוכן . גישה זו מקדמת מדיניות ציבורית הרגישה לשונות תרבותית ומעודדת שוויון אזרחי וצדק חלוקתי ( 2010 Kymlicka, ) . משמעותה של האידיאלוגיה הרב - תרבותית היא שימור ההבדלים בין הקבוצות החברתיות מתוך דאגה לקיום תרבותי ייחודי ולכיבוד זכויות ( פאול - בנימין וריינגולד, 2016 ) . חינוך לרב - תרבותיות נתפס כחינוך שוויוני המקנה לכל תלמ...  אל הספר