אחרית דבר | טלילה אלירם

302 | ״רק מִלָּה בְּעִבְרִית״ : שירֵי אהוד מנור בין ה״אני״ ל״אנחנו״ הצליל וגם את המשמעות הייתה נורא חזקה . אני חושב שאני כותב שירים בעברית בזכות מוזיקה אמריקאית . חשבתי שהשירים האמריקאים יפים בגלל החיבור של המילים עם המנגינה . מדד להצלחה של שיר בשבילי, של חיבור של מילים ומנגינה זה השירים האמריקאים . אהוד מנור היה אפוא רגיש וקשוב מאוד לקשר בין המילים למנגינה . כאשר המנגינה חוברה לפני המילים, הוא קלט כל גּוֹנִית ( ניואנס ) של רגש שיש במנגינה, ומייד הלביש עליה מילים בהתאם . כך היה לדוגמה בשיר "ללכת שבי אחרייך" . המלחינה נורית הירש כתבה את הלחן בתקופת מלחמת יום הכיפורים ( 1973 ) , 33 "זה היה מין דחף שכזה להכניס גם קטע מההמנון" . לאור התקופה וכך סיפרה : שבה חובר השיר, אפשר לזהות את הצורך, אולי בלתי מודע, לשתול מנגינה שיש לה משמעות רגשית - לאומית . הלחן נשלח בקלטת לאהוד מנור, שותפה של הירש לכתיבת שירים רבים . מנור ברגישותו שם לב למוטיב מתוך ההמנון הלאומי וחיבר שיר אהבה לארץ הנתונה במלחמה . גלי מנור כותבת בספר על השיר : "הוא מבטא את הזדהותו המלאה עם החלום הציוני והגשמתו בגופו שלו" . הקשר של א...  אל הספר
מכון מופ"ת