292 | ״רק מִלָּה בְּעִבְרִית״ : שירֵי אהוד מנור בין ה״אני״ ל״אנחנו״ את "לחיות את החלום" כתבתי עם חנן יובל אודות השנתיים האחרונות, הבלתי נסבלות, בארץ הזאת . השיר נכתב בהזמנת הסוכנות היהודית שביקשה להרים את מוראל העם . את המוראל הוא לא התיימר להרים, אבל יש בו אחוות עצובים המסרבים להינתק מהחלום וממשיכים לחיות אותו . ראשי הסוכנות היהודית התלבטו והתלבטו, ולבסוף אישרו את השיר . ( ,2003 עמ' 128 ) בשיר זה המולדת שוב מואנשת, אולם הפעם כאם ולא כאהובה . לִחְיוֹת אֶת הַחֲלוֹם ( 2002 . לחן וביצוע : חנן יובל ) אַתְּ יוֹרֶדֶת לְחַיַּי וּמַעֲנֶה אוֹתִי . לִפְעָמִים נִדְמֶה שֶׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת אֶת מוֹתִי . זֹאת לֹא פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין עוֹד הִגָּיוֹן . אַתְּ וַדַּאי מַעֲמִידָה שׁוּב אֶת בְּנֵךְ בְּנִסָּיוֹן . וַאֲנִי אֵינִי נִשְׁבָּר מִתְגַּלְגֵּל מִיּוֹם לְיוֹם ; וְאִתָּךְ אֲנִי נִשְׁאָר, נַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת אֶת הַחֲלוֹם . עוֹד יוֹדֵעַ מִי אֲנִי וּמִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי . יֵשׁ לִי יָם שֶׁל חֲבֵרִים שֶׁעוֹד שָׂרִים אִתִּי . בַּחֹשֶׁךְ הַגּוֹאֶה, הַצֵּל הוּא מַחֲסֶה, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שׁוּב הוֹפְכִים ...
אל הספר