שירי מולדת משנות השישים והשבעים: "לָלֶכֶת שֶׁבי אַחֲרַיִך"

266 | ״רק מִלָּה בְּעִבְרִית״ : שירֵי אהוד מנור בין ה״אני״ ל״אנחנו״ יוֹם הֻלֶּדֶת לָאִילָן, וְכִנֶּרֶת מוּל גּוֹלָן - רַק בְּיִשְׂרָאֵל . כָּל אָדָם הוּא בֶּן - אָדָם - רַק בְּיִשְׂרָאֵל תְּקַבֵּל עֵצוֹת חִנָּם - רַק בְּיִשְׂרָאֵל . אֵיזֶה יֹפִי שֶׁל מוֹרָל, כָּל אֶחָד הוּא גֶּנֶרָל - רַק בְּיִשְׂרָאֵל . צַנְחָנִים הֵם צַנְחָנִים - רַק בְּיִשְׂרָאֵל טַיָּסִים הֵם טַיָּסִים - רַק בְּיִשְׂרָאֵל . לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן, הִתְנַדֵּב לְחֵיל הַיָּם - רַק בְּיִשְׂרָאֵל . השיר כולל אמירות לגבי ישראל, שחלקן אירוניות, חלקן ביקורתיות וחלקן נדמה שנאמרות ללא אירוניה, אלא מתוך נרטיב פטריוטי . ישנן שורות המכילות ביקורת ישירה, כמו למשל "הירקון תמיד ירוק" ו"כל אחד הוא גנרל", שורות המתארות את נוף הארץ "ירושלים של זהב" ו"כנרת מול גולן" בצד שורות הומוריסטיות, המכילות ביקורת מהולה בהומור סלחני, כמו "כל אחד רוצה טובה" ו"תקבל עצות חינם" . לעומת זאת בבית האחרון חל שינוי חד בעיבוד המוזיקלי, מסגנון קליל וקופצני המאפיין את כל השיר, לפתע הבית מושר באיטיות יותר ובפאתוס בשל הנושאים הכלולים בו . הבית שונה מבחינת ת...  אל הספר