מאפייני שירי האהבה של מנור

144 | ״רק מִלָּה בְּעִבְרִית״ : שירֵי אהוד מנור בין ה״אני״ ל״אנחנו״ מנור מתחיל לכתוב את שירי האהבה באמצע שנות השישים, בתקופה שבה מתחילה מהפכה בזמר העברי ומשתנים מאפייני שירי האהבה הישראלים המתנגנים מעל גלי האתר . לפי אלירם ( 2006 ) , תקופה זו מתאפיינת ביציאה מהשלב הראשון, של יצירת סוגת השיר העברי ושליטת האידיאולוגיה הציונית, ומסמנת את תחילתה של התקופה השנייה בתולדות הזמר העברי, ובה מועבר הדגש ל"אני הלירי" בהשפעת מהפכת הרוק האנגלי - אמריקני . ואכן, שירי האהבה של מנור מנותקים מן האתוס הציוני . כיוון שאין בהם קישור לנופי הארץ או לביטחונה, קשה להגדירם בסוגת "שירי ארץ ישראל" . שיריו מתמקדים ביחיד, חותרים תחת הייצוג הגברי הצברי ומציגים תחתיו דובר מאוהב, רגיש ואף פגיע . כשמנור מתבקש לבחור עשר תחנות תרבות, שתי בחירותיו הראשונות עוסקות בהשפעות הישירות על שירי האהבה שלו - המוזיקה האמריקנית מחד גיסא ושיר השירים מאידך גיסא : אלה פיצג'רלד, שרה, ג'ורג' ואיירה גרשווין . ארבעה תקליטים בקופסה אחת, . 1 שהם בעצם הסיבה העיקרית לכך שאני כותב שירים . כשהייתי סטודנט בירושלים שאלתי אותם בספרייה האמריקנית, וגי...  אל הספר