״יַלְדוּתִי הַֹשְּנִיָה" : מוטיבים בשירי ילדות | 129 עִדּוֹ ( 1998 . לחן וביצוע : דוד דאור ) הוּא מִסְתַּכֵּל וְעוֹד מְעַט יְחַיֵּךְ, הוּא מְחַיֵּךְ וְעוֹד מְעַט הוּא יִצְחַק ; הוּא כְּבָר זוֹחֵל וְעוֹד מְעַט גַּם יֵלֵךְ, הוּא כְּבָר הוֹלֵךְ וְעוֹד מְעַט יָרוּץ לַמֶּרְחָק . הוּא מְגַרְגֵּר וְעוֹד מְעַט יְקַשְׁקֵשׁ, הוּא מְקַשְׁקֵשׁ וְעוֹד מְעַט פֶּה יִפְתַּח ; הוּא מִתְעַנְיֵן וְעוֹד מְעַט יְבַקֵּשׁ, הוּא מְבַקֵּשׁ וְעוֹד מְעַט הוּא יִדְרֹשׁ וְיִקַּח . וְקוֹרְאִים לוֹ עִדּוֹ וְהַשִּׁיר הוּא לִכְבוֹדוֹ, וּמָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה, תָּמִיד אֶהְיֶה בַּעֲדוֹ . הוּא עוֹד קָטָן וְעוֹד מְעַט הוּא יִגְדַּל, הוּא כְּבָר גָּדַל וְעוֹד יִגְדַּל וְיִצְמַח . הוּא עוֹד מַסְכִּים וְעוֹד מְעַט כְּבָר יִשְׁאַל, הוּא כְּבָר שׁוֹאֵל וְעוֹד מְעַט הוּא יִמְרֹד וְיִצְרַח . הוּא מַאֲמִין וְעוֹד מְעַט יְפַקְפֵּק, הוּא מְפַקְפֵּק אֲבָל יִלְמַד כְּמוֹ כֻּלָּם ; הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁאוֹתִי הוּא מְרַתֵּק וְשֶׁאֲנִי אֹהַב אוֹתוֹ כָּל יָמַי, לְעוֹלָם . השיר לנמרוד, נכדו השני, נכתב גם כן ברובו בלשון עתיד, ללא תזכורת למ...
אל הספר