88 | ״רק מִלָּה בְּעִבְרִית״ : שירֵי אהוד מנור בין ה״אני״ ל״אנחנו״ זו ונתפסו כנסיכי הציונות ותפארתה . . . עם זאת, חשוב לסייג ולהדגיש כי מצד אחד אוטופיה זו תרמה לרגישות גדולה כלפי הילדים ולמיסודה של מערכת חינוך הקשובה להם ולצורכיהם מגיל צעיר מאוד ; אך מצד אחר, אידיאל הפטריוטיזם שבמרכזו האיכר והלוחם יצר את מה שברונו בטלהיים כינה 'תרבות ציונית ספרטנית' שניסתה לבגר את הילדים ( בעיקר את הבנים ) מוקדם ככל האפשר, לחסן אותם מבחינה נפשית וגופנית ולהחדיר בהם משמעת וצייתנות אידאולוגית . זו גם אחת הסיבות לכך שגיבורי ספרות הילדים הציונית הם בדרך כלל דמויות מיתולוגיות של בני חיל, מכבים צעירים ואמיצים, כפי שמבטא זאת המשורר רפאל ספורטה : "ילדי ישראל / דור עזוז וגבור / צועדים ושרים / ונושאים את האור" . ( עמ' 1176 ) מאפיינים אלו של ספרות הילדים שמנור גדל עליה משתקפים גם במחקרה של מירי ברוך ( 1991 ) , הדנה בהבדלים בין ספרות הילדים של שנות הארבעים לבין ספרות הילדים של שנות השבעים, אשר מנור היה שותף בה ככותב . ברוך מסיקה שבשנים אלו חלו שינויים בשלושה מוטיבים מרכזיים : ( א ) הילד הופך מתמים וחסר תחכום וניסי...
אל הספר