״רַק מִלָּה בְּעִבְרִית" : שמונה מאפיינים לשיריו של אהוד מנור | 31 כָּל עוֹד אֲנִי יָם - תִּיכוֹנִי שֶׁנִּצְרָב בַּחַמָּה בְּצִבְעֵי אֲדָמָה . אֲגַלְגֵּל אֶת יָמַי, אֲגַלְגֵּל, בֵּין צֵל וּבֵין אוֹר וּבֵין צֵל, בֵּין שִׂמְחָה לְעַצְבוּת לְשִׂמְחָה, בֵּין בְּרָכָה לִקְלָלָה לִבְרָכָה . חנן יובל מספר על כתיבת השיר : אהוד מנור הנביא אמר את זה כבר ב- 28', "מוזיקת השוליים הזאת תהיה המיינסטרים עוד עשור או שניים", וכשהיו אומרים לי "מוזיקה ים-תיכונית", אני אמרתי קיבינימט - גם אני ים-תיכוני, אל תוציאו אותי החוצה, גם אני כאן במרחב הזה ואני לא פחות ים-תיכוני . בנסיעות הארוכות בדרכים אהוד ואני היינו מדברים, והוא בגאוניות אמר : "כל אחד והבנימינה שלו . אני יכול להיות בקזבלנקה, בניו יורק או בתל - אביב, תמיד כשיגידו לי ים - אני אהיה על שפת הים של קיסריה . " ( מתוך פרץ, 2019 ) שבע שנים מאוחר יותר, בזמן האינתיפאדה הראשונה, מנור כותב לירדנה ארזי נוסח עברי לעשרה שירים המבוססים על מוזיקה ערבית לפרויקט הנקרא דמיון מזרחי . על שיתוף פעולה אחר עם שמעון בוסקילה בכתיבה עבור שרית חדד, מנור מספר : אחד הדברים המספק...
אל הספר