חריזה כטכניקה וכסמל

16 | ״רק מִלָּה בְּעִבְרִית״ : שירֵי אהוד מנור בין ה״אני״ ל״אנחנו״ דוגמה לחריזה צמודה ניתן למצוא בשירים רבים, כמו "אִלּוּיָכֹלְתִּי" ( 1988 ) , שכתב עם מתי כספי : אִמָּא, אֵיךְ רָצִיתִי שֶׁתְּחַבְּקִי וּתְלַטְּפִי וְתַאֲמִינִי בִּי, אִלּוּ יָכֹלְתִּי, הָיִיתִי עוֹקֶרֶת אוֹתָךְ מִלִּבִּי . אִמָּא, אֵין לִי בַּיִת בַּחֲדָרַי, בְּמִטָּתִי, וְאֵין לִי מְנוּחָה אִלּוּ יָכֹלְתִּי, הָיִיתִי בּוֹכָה עוֹד דִּמְעָה מְלוּחָה . וכמו כן בשיר שכתב עם מאיר בנאי, "נגמרות לי המילים" ( 1992 ) : מוּל הַפַּחַד, מוּל כְּאֵב, כְּשֶׁהָרֹעַ מִתְקָרֵב, מוּל הַכּוֹחַ הָאַלִּים, נִגְמָרוֹת לִי הַמִּלִּים . חריזה חובקת ניתן למצוא בשיר הילדים "עֲפִיפוֹן" ( 1977 ) , שנכתב עם שלמה יידוב : עֲפִיפוֹן מֵעַל הַגַּן . מַדּוּעַ זֶה נָתַתִּי לוֹ לִבְרֹחַ ? כֵּיצַד יָכֹלְתָּ, עֲפִיפוֹן, לִשְׁכֹּחַ שֶׁאוֹתִי הִשְׁאַרְתָּ כָּאן . דפוסי החריזה הופכים למורכבים יותר כאשר הבתים ארוכים יותר ( חמש עד תשע שורות ) . כך למשל בשירים "חי" ( 1983 ) ו"בן אדם" ( 1988 ) , הבתים הם בני שש שורות, בתבנית של א א ב א א ב . לעומת זאת, "בוא איתי א...  אל הספר