הספר מחולק לארבעה חלקים : • כתיבת עבודה אקדמית - הנחיות כלליות . • כתיבה על בסיס מחקר במדעי החברה . • כתיבה עיונית שאינה אקדמית . • כתיבת מראי מקום ורשימת מקורות . לנוחותכם, בעמודים האחרונים של הספר מופיע סיכום תמציתי של מרכיבי המאמר האקדמי בשני נספחים : "המאמר האקדמי באלף מילה" ו"שלד המאמר במדעי החברה" . כמובן, מכך שאפשר ללמוד לכתוב אין להסיק שכדאי ללמוד לכתוב . ובאמת, מדוע לעשות זאת בעידן שמתרחק מהספר אל עבר התמונה והציוץ ? ובכן, מחמש סיבות עיקריות : • השכלה . חיבור עבודות הוא תנאי הכרחי לקבלת תואר ראשון בכל האוניברסיטאות והמכללות, וככל שמתקדמים בקריירה האקדמית, הדרישה לפרסם מחקרים בכתב רק גוברת . • עבודה . ברוב המשרות בשוק העבודה המודרני כתיבה היא אחת המיומנויות החיוניות ביותר : במשרדי ממשלה, במגזר העסקי, וכמובן במשפטים ובתקשורת . אפילו במקצועות כמו הנדסה או מחשבים כמעט תמיד מגיע הרגע שבו צריך להגיש דוח לממונה, לשכנע את הלקוח בכדאיות המוצר או לסקור לפני הדירקטוריון את התפתחותו של נתח שוק מסוים . • השפעה . לכתוב היטב פירושו להשפיע . לשכנע אנשים בנכונות עמדה שחשובה לך - מבחינה מוסרית,...
אל הספר