ג) ההוראה הוויזואלית, או הטלוויזיה כנבואת שקר

346 למע ן החי נ וך לא א חשה אפילו בדיקת היחסים המופשטים שבין הצורות או בין הצבעים נשענת במידה רבה מדי על היסוד הוויזואלי . ההתרכזות הרבה במוחשי גורמת, שהאדם המתרגל לקליטה הקלה מתקשה מאוד, ופעמים אפילו אינו מסוגל, לעסוק כראוי במופשט . לכן בתחום לימוד הגמרא, לדוגמה, הוא מתקשה ביותר לעקוב אחר מהלך החשיבה של התוספות, ואף של שאר הפרשנים של מקורות היהדות . כפי שציינתי בפרק ה' ( עמ' 263 ) , בהדגישה את הדמיון, את העלילה, את הנוכחות המיידית ואת הביטוי המוחשי בתמונות, מונעת מאיתנו הטלוויזיה את הצורך להשתמש ביכולת העיון וביכולת החשיבה הלוגית שלנו . היא גם מרגילה אותנו לחשוב שמיותר להתייגע קשה כדי להבין רעיון או מצב מורכבים ומסובכים . בטלוויזיה הכול מיידי, והכול פשוט ומובן על אתר, בלא צורך להרבות מחשבה . לכן אין פלא שילדים שגדלו על המדיה חמש שש שנים, באים לבית הספר, ואינם מסוגלים להתרכז בהסברים אפילו במשך רבע שעה . הם מתקשים בלימוד הקריאה, ומתקשים מאוד בעריכת משפט הגיוני הבנוי כהלכה, ומצד אחר קשה מאוד להסביר להם שהמשפט שבנו לקוי בחסר, ורחוק מהיות יחידה בעלת משמעות שלמה . אמונים הם יותר מדיי על דרך...  אל הספר