336 למע ן החי נ וך לא א חשה במשך שנים חשבו ראשי החינוך הדתי, מוריו ומחנכיו, שתגבור לימודי הקודש מכל הסוגים יביא לנו מזור, אך הנס לא קרה . רבים, ובתוכם תלמידי חכמים גדולים כרב ישראלי ז״ל, ומחנכים בעלי חזון כרב יוגל ראש מדרשיית נע״ם, תלו תקוות, במשך שנים, בלימוד מחשבת ישראל, עד שמקצוע זה הפך לאחד הנושאים המבוקשים לבחינות הבגרות, והוא נלמד לא רק בבתי ספר תיכוניים רבים, אלא גם באוניברסיטאות אחדות . רבים האמינו, כי אם תלמידינו יעסקו במחשבת היהדות, ובמיוחד אם יעסקו בטעמי המצוות עיסוק אינטנסיבי, הם גם ישתכנעו שמן הראוי לקיים את המצוות הללו כהלכתן . והנה תוך שנים אחדות התברר, שזה לא הועיל . לזמן מה נוצרה אמנם אשליה של שיפור, אבל לטווח רחוק נשארו הבעיות אותן בעיות . בשותפות עם החינוך הכללי, תלו לאחר מכן תקוות גדולות בשינוי מבנה בתי הספר . כך נוצרו בתי ספר מקיפים, שבהם הוכנו מסלולים מיוחדים לכל סוג ולכל רמה של התלמידים . כל תלמיד היה אמור להשתבץ במקום ההולם את כישוריו ואת מגמותיו . אולם ההורים והתלמידים שאפו כולם למסלולים האופנתיים ברמה הגבוהה וסירבו ללמוד ברמות המקצועיות או ברמות העיוניות הנמוכ...
אל הספר