224 למע ן החי נ וך לא א חשה א . הציבור הישראלי מרבה לדבר על חינוך . למרבה הצער מתנהלת שיחה זו שברשות הרבים על ידי אנשים שבניסיונם, בהבנתם המקצועית ובהתמצאותם בעובדות אין משום הכנה ורקע לשיח זה . דובר הרבה על התנאים המוקדמים לכל חינוך ולכל הוראה . אף שהדיון בציבור אינו מקצועי ואינו מעמיק, נוכל לומר שקיימת הסכמה כללית ביחס לצורך להפחתה משמעותית של מספר התלמידים בכיתת הלימוד . ברור שכל תלמיד מעשרים וחמישה ומעלה מקשה מאוד ואפילו מעכב את תהליכי החינוך וההוראה . בימי קדם התרחשו החינוך וההוראה בין המורה היחיד לתלמיד הבודד . בעת החדשה התברר, שיש יתרון לחינוך כפעולה חברתית הן בגלל האפקט הדרמטי והתיאטרלי, והן בגלל היסוד התחרותי המעורב היום בתהליך זה . עם הזמן נקבע על יסוד הניסיון, ואולי אף על יסוד המסורת התלמודית, שעשרים וחמש הוא המספר האידיאלי לקבוצת תלמידים לומדת . כבר בימי התלמוד התברר, שהלימוד ביחידות עם מורה סובל מפגמים פסיכולוגיים, והוא אף אינו בהשג ידו של כל אדם, והחלו להושיב מלמדי תינוקות לכל עשרים וחמישה תלמידים, ושכר המורים שולם מקופת הציבור . הקשיים הכלכליים של החברות המודרניות גרמו, ...
אל הספר