110 למע ן החי נ וך לא א חשה למקצועות אחדים ( פיסיקה, כימיה וביולוגיה ) , ולמדו גם היסטוריה, גיאוגרפיה, ארכיטקטורה, ציור ופיסול ועוד . אצל היהודים למדו תורה שבכתב ותורה שבעל פה, פרשנות וכמובן גם הלכה . הקדמונים למדו את כל הדברים ששימשו כמרכיבים של חומרי הדעת שהיו קיימים בימיהם, ולא עלה בדעתם כלל, שצריך ללמוד את דרכי החשיבה לימוד סיסטמטי . הרטוריקה התמקדה בעיקר בארגון הדיבור ובתכסיסיו . אף שדבר זה השפיע גם על אירגון החשיבה, הוא לא עמד במרכז העיון ולא שימש לו מטרה . המעניין הוא שעל אף עובדה זו, הם הצליחו יפה מאוד, אמנם תוך טעויות ושיבושים מעטים פה ושם, במלאכת החשיבה המאורגנת והמסודרת . על השאלה "מה היתה סיבת ההצלחה הזו ? " אפשר לענות תשובה פשוטה למדי . מתוך שמוחם היה מלא וגדוש בחומרי דעת רבים, הם ערכו השוואות ועימותים בין החומרים שעמדו לרשותם, הם הגדירו אותם, מיינו ודרגו אותם, עד שהדברים נעשו להם ברורים ומבוררים ומאורגנים והיו להם כמונחים בקופסא . כבר ההתבוננות הפשוטה בדרכי עיוניהם של הראשונים מגלה עד מהרה, שההשוואה מהווה יסוד היסודות של כל חשיבה, עד שכמעט ניתן לומר שההשוואה בין חומרי הדע...
אל הספר