יעקב עזרא ויזל | 67 ראשית, לא להגיב כלל ולסיים את המפגש . שנית, לנזוף בו קשות ולציין בתיקו האישי הערת משמעת . שלישית, לזמנו למנהל המחוז ולהמליץ על הפסקת עבודתו . התוצאה כאן נתגלתה חוכמתו הרבה של המפקח . הוא היה ידוע כתלמיד חכם המשתמש בדברי תורתו כדי להעביר מסרים, ופעמים אף בדרכי הומור . פתח ושאל, מניין לנו כי חברת התחבורה הציבורית "אגד" היא מן התורה ? וענה : הקב"ה אמר למשה רבנו טרם פרידתו מן העולם "כי מנגד תראה את הארץ", והוסיף כי מן "אגד" תראה את הארץ, סתם ולא פירש . הרמז היה כה ברור, צא מחדרי, כי רק מנגד תוכל לשוחח איתי . המנהל היה מספיק חכם להבין כי חצה גבולות, קם בבושת פנים ויצא את החדר . לאחר דקה של שתיקה, פנה אליי ושאלני, מה דעתך על תגובתי ? עניתי לו שאני לא הייתי חושב על פתרון כזה, אך למדתי מתגובתו כמה דברים לעתיד . בהמשך שלח המנהל מכתב שבו ביקש את סליחתו של המפקח . המפקח צירף למכתב זה מכתב שלו לתיק האישי . הלקח שלמד המנהל היה כה משמעותי, עד שהפך לאחד ממעריציו הנלהבים של המפקח . ה מלצה היה מספיק נבון וחכם לא להיגרר אחרי העומד מולך, בטרם תחשוב ותשקול את צעדיך . תגובה לא מיידית וח...
אל הספר