יעקב עזרא ויזל | 59 עדיין לא הספקתי ללמוד ולהכיר היטב את מנהל המחוז . הייתי צעיר ונחפז ורציתי לקבל מענה מיידי, כי הייתי "לחוץ" לתת תשובות ענייניות למנהליי . החלטתי להתאפק עד כמה שאפשר ולראות לאן נושבת הרוח . מנהל המחוז היה אדם חכם ונבון, איש משכיל ומקובל על הכול . חשוב לציין שבישיבה נכח כמובן גם המחמ"ד אז, מר מנחם בלום ז"ל, שהיה מודע לקשיי התקן של החינוך הדתי ומשום מה לא יידעתי אותו על המעשה שאני הולך לעשות ( טעות של מתחילים וטירונים ) . בימינו היו מכנים את דור המפקחים של אז "יורמים", האם מאן דהו יעז לעשות מעשה כזה ? זה מתאים רק למי שזה עתה נכנס לתפקיד ורוח אחרת עימו ( לא בהכרח רוח נכונה ) . התוצאה מנהל המחוז פתח את הישיבה והחל לעסוק בנושאים שעל סדר יומו . פניו היו חתומות ולא הסגירו את אשר בליבו פנימה . ככל שהתקדם הזמן, גבר המתח כי כולם ציפו לדיון המיוחד בנושא קיזוז שעות סל הטיפוח . והנה הגיע הרגע שבו הודיע מנהל המחוז כי הנושא הבא הוא סל הטיפוח . התברר שלמנהל המחוז היו חושים מיוחדים, הוא הבחין ב"סלסילון" וכביכול התעלם ממנו, אך שמר זאת לרגע המתאים, והוא הגיע . "מר ויזל הצעיר, יספר נא לכ...
אל הספר