העלייה לתל חי בי"א באדר כזירת מערכה פוליטית (1947–1928)

274 אמיר גולדשטיין שלהם הזר ברוחו לרוח אנשי תל חי, על נאומי השנאה וההסתה, חדורי שאיפת המלחמה כלפי פנים, כלפי הפועל העברי, הרי הם חיללו את המקום' . על הוועד הלאומי, 'האפוטרופוס לקנין זה של האומה [ . . . ] לשמור, לעתיד לבוא, את המקום הזה לא מפני קטטה בלבד, אלא גם בפני בזיון וחילול' . 74 לא חלף זמן רב וביקורת על אופיים של הריטואלים במסגרת העלייה לרגל נמתחה גם בתנועת העבודה פנימה . לבטים במפא"י : האם העלייה לרגל היא מנהג פועלי ראוי ? בעקבות האלימות נערך בירור רציני במרכז מפא"י מיד עם שובם של בני הנוער ממחנה הפועלים לבתיהם . הדיון עסק באופי שנשאו אירועי העלייה לרגל לתל חי . עמודי פרוטוקול הדיון הם העדות המפורטת ביותר ללבטים הפנימיים במפלגה בשאלת נחיצותה של העלייה לרגל לתל חי וחילוקי הדעות בשאלת היותה ריטואל תנועתי שמתאים לערכיה של הציונות הסוציאליסטית . ארבע שנים קודם לכן, בשלב שבו העלייה הפועלית הייתה למסורת, עלו קולות ראשונים של התנגדות למהלך . כעת, בעקבות הזינוק במספר המשתתפים מצעירי תנועת העבודה, היו אלה ברל כצנלסון ועדה פישמן שביטאו ספקות . ברל הבהיר כי 'מראשית העליה לתל חי יש לי פקפוק...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי