210 יאיר זלטנרייך התפיסות הצרפתיות העקרוניות על סוריה ולבנון אחרי מלחמת העולם הראשונה נועדו המרחבים שנכבשו מהקיסרות העות'מאנית להפוך לשטחי מנדטים שמעצמות אירופיות יובילו אל עצמאות מודרכת . אולם נקודת המבט של המעצמות עצמן, בריטניה וצרפת, הייתה קולוניאליסטית, והאינטרסים והרגשות של האוכלוסיות המקומיות נתפסו כמחסומים שיש להסירם מן הדרך . קריסת הקיסרות העות'מאנית אחרי מלחמת העולם הראשונה הפכה את המזרח התיכון לזירת מאבק בין בריטניה לצרפת, אלא שכל אחת מהן תפסה את מקומה בו באופן שונה . מלחמת העולם שאך זה תמה הקיזה מבריטניה דם, ממון ואנרגיות . שימור האימפריה וחיזוקה נתפסו ככוח מניע לשיקום כלכלת בריטניה ולמעמדה כמעצמה גלובלית . משום כך ראתה בריטניה את אחיזתה במרחב כצורך גיאו - פוליטי, דהיינו אחיזה שתבסס ותבטיח שלושה אינטרסים רבי משמעות עבורה : שליטה במרחב שבין הים התיכון להודו, המושבה העיקרית שלה ; עורף הגנה על תעלת סואץ, נתיב המים המיטבי לדרום אסיה ולמזרחה, ולכן על מצרים כולה ; 2 שליטה על מקורות הנפט, משאב האנרגיה העתידי . כל נוכחות של מעצמה נוספת במרחב יצרה איום אפשרי על אחידות השליטה, רציפותה...
אל הספר