פרק אחד־עשר: שירי אהבה

990 תוספות : מסד וטפחות לָכֵן יָדֶיךָ כִּמְעַט עֲנָנִים הַשָּׁטִים לְלֹא מִשְׁקָל, וְאַתָּה הַכְּחַלְחַל הַגּוֹבֵר וְזוֹהֵר שֶׁל הַיּוֹם הָעוֹלֶה . או שהשיר מספר על דברים ממשיים, אבל שהם כרקע קדמי, סמלני, למשמעויות נרמזות . בשירה של מרים אורן "קולפת פירות" : "קוטפת פירות בשביל איש לא רעב / מרימה דברים / מחזירה דברים / משקה פרחים / קוברת פרחים" . וכך, תוך שימוש בדימויים ברורים יותר, אך עדיין מצועפים : "שני פרפרים", "אישה לא יכולה יותר", "אישה נרדמת", בהמשך השיר . סמליות מפותחת מציינת את שיר האהבה של פנחס שדה, "הנערה ערפל והנערה תפוח" . אווירת הזמן מרחיבה את מעגל הנושאים של שירי האהבה של דליה רביקוביץ ; אך אם ההתייחסות היא אל יוצא הדופן, הנחשב כבלתי מתיישב עם הנורמות המקובלות באותה תקופה, מעמיק הדבר את אופיו הרומז של השיר ( בסיפורת של אותה תקופה מתחזקת מגמת החושפנות, ואילו בשיר התקופה — הרמזיוּת ) , כך בנושא היחסים שבינו לבינו בשירו של יותם ראובני — "חורף בגנים", ועל הזדקקות לסמים בשירו של מנחם בן — "צבעוני" .  אל הספר
הקיבוץ המאוחד