פרק אחד־עשר: תשתית מן המיתוס

922 תוספות : מסד וטפחות סָח הָאָמָּן — 'הַשְּׁחָקִים לֹא יִסְגֹּר — בַּשָּׁמַיִם אָעוּפָה ! אֶרֶץ יַדְבִּיר וּמְלוֹאָהּ— הָאֲוִיר בַּמָּרוֹם לֹא לְמִינוֹס ! ' סָח וְלָמַד אֳמָנוּת חֲדָשָׁה, לֹא יָדַע עוֹד רָזֶיהָ : הוּא אֶת הַטֶּבַע חִדֵּשׁ . נוֹצוֹת הוּא מַנִּיחַ בְּסֵדֶר, בַּקְּטַנְטַנּוֹת הוּא מַתְחִיל, בַּגְּדוֹלוֹת יְסַיֵּם — וְנִרְאוֹת הֵן כִּמְצַמְּחוֹת וְהוֹלְכוֹת ( צִנּוֹרוֹת שַׁרְקוּקִית רוֹעֵי-עֵדֶר אַט מִקָּטֹן אֶל גָּדוֹל יַעַבְרוּ כַּנּוֹצוֹת שֶׁלְּדַיְדָּל ) . הָעֶלְיוֹנוֹת הוּא קוֹשֵׁר בַּחוּטִים, וְאֶת אֵל שֶׁמִּלְּמַטָּה יַחַד הִדְבִּיק בַּדּוֹנַג, וּלְמַעַן תִּדְמֶינָה לְאֵבֶר הַצִּפֳּרִים — יְעַקְּמֵן . גַּם אִיקָר הַנַּעַר עָמַד שָׁם, טֶרֶם יֵדַע, כִּי בִּכְנַף-הַפְּלָאִים יְסַכֵּן אֶת חַיֵּיהוּ . הוּא בְּפָנִים מְחַיְּכוֹת תּוֹפֵס הַנּוֹצוֹת גִּלְגְּלַתָּן רוּחַ קַלָּה אֶל כַּפּוֹ, הַדּוֹנַג מְמַעֵךְ הוּא בַּבֹּהֶן — כָּךְ יִשְׁתַּעֲשַׁע וִישַׂחֵק, וְתוֹךְ הַמִּשְׂחָק מְעַכֵּב הוּא אֶת עֲבוֹדַת מוֹלִידוֹ . אַךְ סִיֵּם הָאָמָּן אֶת הַפֶּלֶא, צֶמֶד כְּנָפַיִם הִדְבּ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד